שיתוף פעולה בין הדייגים לבין האקדמיה

 בשנים האחרונות מתרחשים שינויים אדירים בהרכב החי שבים התיכון, מינים טרופיים מופיעים ומינים שהיו נפוצים נעלמים או הופכים לנדירים. ולא רק דגים אלה גם צדפות חלזונות, דיונונים מדוזות ומיני אצות ואף מחלות של חיות ים. ולא רק שינויים זקוקים לתעוד – קיימות תופעות רבות שהחוקרים לא מכירים ולא מודעים להן שנימצאות ממש מתחת לאף שלנו. לדוגמה אורגיות הדקרים – לוקוסים –  שנחשפו רק בגלל דייג שלקח את העניינים לידיים.

בניגוד לציפיות שלכם, הראשונים שמבחינים בהופעתו של יצור זר ושמים לב למוזרותו הם לא הביולוגים הימיים אלה הדייגים והצוללים שדגים בצלילה חופשית. הבעיה היא שלרוב הדייגים והצוללים החופשיים לא מדווחים כי הם בטוחים שהביולוגים הימיים כבר יודעים זאת. הדייגים לא יודעים למי לדווח ואו לא חושבים שזה חשוב מספיק חשוב או מישתלם כדי להטריח את עצמם (ואין ספק שטרחה זהו שם המישחק). וכך חיה/תופעה שמופיעה כבחופינו נעלמת מעייני הציבור עד אשר הגורל מזמן לה מפגש עם ביולוג ימי. בעבר מפגש כזה היה לוקח המון זמן, בשנים האחרונות מיתרחש שינוי גדול באופן זרימת המיידע שפותח הזדמניות שלא היו קיימות עד עכשיו, באפשרות לגילוי מהיר של חיות ותופעות חדשות לחופינו. ההזדמנות הזאת ניפתחה תודות ל”תנועה”  של עשרות אלפי דייגים בפורומי הדייג באינטרנט. הצומת החדשה הזאת, של פורומי הדייג באינטרנט, כבר התחילה לתת תוצאות חזקות ביותר בכול הנוגע לחשיפת מסתורי החי הימי. למשל הלוקוס החדש  “דקר האיים” (Island grouper)……..התגלה בים התיכון רק בזכות דוח הדייג המצולם של אשר גרשלר (דייג בצלילה חופשית), שהוצג בפורום הדייגים הגדול IFF שלאחריהם הוצאתי הודעות בפורומים כי הדג שמופיע בצילום “מ ב ו ק ש  חי  או מת” בפורום הדייג IFF ו IKF, לאחר כשלושה חודשים כתוצאה ישירה מכך שצוללנים קראו את ההודעה, וזיהו בשללם את הדג, הוא נימסר לבדיקה הוגדר ותועד ויצא עליו מאמר (ושוב תודה לאלכס, לאלירן ולאשר). כתוצאה ישירה משיתוף פעולה זה, יצא מאמר, ונוסף רישמית עוד סוג של לוקוס למניין הלוקוסים בארץ ובים התיכון.

סיפור דומה הביא לגילויו ותיעודו של התוכינון המהגר—שנצפה הרבה מאוד שנים בים, אך רק לאחר שדייג נתבקש ללכוד אותו—הביא הדבר לתיעוד רשמי של המין בים התיכון ולמאמר בעיניין.

רוי גווילי, גם הוא דייג בצלילה חופשית הביא לתעוד של פרפרון חדש לים התיכון, הנה המאמר.

לאחרונה תעדנו פעמיים בווידאו נתחן צהוב שמעולם לא ניצפה קודם לכן בים התיכון. לצערנו אי אפשר לגדירו מתוך הווידאו בלבד, לכן יש צורך לילכוד אותו. הנה קישור לשני הסירטונים

ולגבי תופעות התקבצויות הרבייה של הדקרים בישראל התרחש רק בגלל שדייג (אחד ממאות הדיגים שהכירו את התופעה אך מעולם לא סיפרו אותה לאקדמיים) החליט לחשוף ולצלם אותה, ובהמשך לבצע מחקר על הדקרים בישראל- מחקר שהניב תוצאות שהשפיעו על מימשק הדייג בישראל. הנה המחקר.

אני קורא לכל הדייגים וכל חובבי הים הנירטבים, תפשתם חיה/הבחנתם בתופעה חדשה שאתם לא מזהים בוודאות או שניראית לכם מוזרה מכל סיבה שהיא (צורה, צבע, התנהגות מוזרה, פצעים לא ברורים…וכל דבר חריג שהוא). אנא צרו איתי קשר בהקדם או עם ד”ר מנחם גורן שהוא מהבכירים שבחוקרי הים בישראל, או עם ביולוגים ימיים נוספים מאוניברסיטת תא חיפה המכון לחקר ימים ואגמים, מיכמורת או אוניברסיטת ירושלים. הים חשוב לנו מיכדי שנוכל להרשות לעצמנו לוותר עליו.