יש אוהבי ים,
יש זאבי ים קשוחים,
ויש את אלו שלבם פועם את הים כמו הסואלים שלא נחים
בשבת בערב, כשחזרתי מרוגש מהצלילה סיפרתי לרוי על הריף המסתורי שהרגע גיליתי מחדש בשמורה. רוי (כך ידעתי) רצה חופשה קצרה ומרתקת מלאה בהתרגשות, וזה בדיוק מה שהבטחתי לו שיקבל, וכך, מיד למחרת, רוי גווילי, וחבר הילדות שלו גל דהן הגיעו לצפון הארץ (בנסיעה דוך, מאשדוד… עד לגבול הצפון).
עברנו שלושה אתרים, כולם שונים ומרגשים. תיכננתי את היום כך שבאתר השלישי שבו המיים הצלולים ביותר, הדגים רבים ביותר, והמקום עצום (שטח של 200-500 מ’ רוחב, שכולו שוקק חיים) במקום האחרון שהוא גולת הכותרת המיים היו לכלכך צלולים והדגים כלכך רבים עד שאפשר היה ליצפות בכל החיות מגובה של 15 מ’. העושר ומיגוון וההתנהגות המפתיעה של החיות נתנו לחברה מוטיבציה ליצלול עוד ועוד ולחקור ולצלם, וגם כשכבר היו מאחורינו 5 שעות החברה נתנו לי לקחת אותם לאתרים קטנים ומרתקים שהיו בסביבה.
כלכך נהנינו שעוד באותו ערב רוי קבע יומיים נוסיפים בשמורה, לשבוע שלפני ל בעומר עם “הזקן שלו” (יגאל גולי). כניראה רוי יודע שפעימות הים שהוא חווה באותו יום יפעימו את אביו בדיוק למקום הנכון.
לחלוק את העושר שבים בצילומים זה מאוד נחמד, אבל אין שום תחליף לחוויה האמיתית, ובצלילה החופשית החוויה האמיתית מתעצמת, כי היא חוויה עוצרת נשימה על כל המשתמע על כך, ובין היתר בגלל שרק בצלילה חופשית סודות הים התיכון נחשפים.
הנה הדקר האלכסנדרוני הנדיר (החפש המקורי). בעבר הם חיו בלהקות עצומות אך כיום הדג הזה כמעט וניכחד מחופינו בגלל דייג יתר.
והנה עוד מין שכמעט וניכחד מהטבע בגלל דייג > דניס בר (צ’פורה) שאורכה כ 60 ס”מ ומישקלה כניראה 3 קילו.
כפן ים תיכוני (לובסטר), מין מוגן, אסור לדוג ואסור להוציא.
איכם גדול קוץ (סאינס בעממית) דג ביישן שנעלם מרוב החופים בגלל דייג יתר, נמצא בשמורה בצלילה חופשית.
סלפית הפסים (חלמה/סולבי) דג צימחוני מוחלט שנכחד כמעט לגמרי ממרבית חופי הארץ בגלל דייג פרוע, ולהקות שלו משגשגות רק בשמורה.
אריצ’ולה- טורף יפיפה ממשפחת הצניניתיים, גם הוא נכחד ממרבית חופינו אך בשמורה ניתן לצפות בלהקות על בסיס יומיומי.
פלמידה לבנה גדולה (סקומבריון זריז), טורף על ממשפחת הטונות שמגיע למשקל של עשרות קילוגרמים.
דקרניות אדומות (אירדים) שוחים במיבנה באתר התקבצות רבייה. מעניין שדווקה הלוקוס הזה נפגע פחות מכול הדגים, ניראה שהם מצליחים להתמודד עם הדייג המאסיבי ממש לא רע. אוי זה בגלל שהרבייה שלהם נמשכת שמנה חודשים בשנה (עובדים קשה כדי לישרוד)
ואלו…. הארסים כמובן. דגים צמחוניים שלא מושפעים בכלל מהדייג. מה שיפה זה שלמרות שהם מהגרים הם תורמים יפה יפה לכל הטורפים הגדולים שבחוף שלנו שניזונים בעיקר עליהם (הלוקוסים האינטיאסים השיננים הטונות ועוד ועוד)
ועכשיו נפנה לעסוק בתופעה הכי מרתקת על-פני כדור הארץ. בני אדם. can’t live with them can’t live without them
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!