הלוקוסים לא הפריעו לנו בכלל — קורס פרטי וחוויתי בשמורה

http://youtu.be/o8Wqjfyv3CE

הנה הדו”ח של אביב אשד על היום החוויתי (פורסם בפורום IFF)

תגיד,,,,,,, מה אתה עושה מחר?”  חורק קולו של אנדרי דרך הטלפון
“דג, ברור לא?! ” אני עונה , מלא בציפייה לעוד יום של דיג בשבוע של ים נמוך ויחסית צלול
“בא לך להצטרף אלי לצלם קצת בקורס שאני מעביר בשמורה באכזיב” ?הוא שואל, ” הבחור כבר אחרי היום  הראשון והוא מפגין יכולת שמבטיחה שיהיה מעניין”  “תן לחשוב על זה רגע”… ובניגוד לשכל הישר ולקול ההיגיון שזעק בראשי ומנה את כל הלוקוסים, הפלמודים ושאר חבריהם שלא אדוג מחר, צלצלתי לאנדרי ואישרתי.מתעורר וקופץ מהמיטה בבהלה, השעון כבה ואני הולך לאחר… מזל שהעמסתי את הקיאק והציוד כבר אתמול על הרכב. ממריא מחדרה לאכזיב ומגיע באיחור אופנתי של כשעה ומוצא את אנדרי ואילן מבצעים מתיחות מגוחכות מול הכחול השקט הזה על רקע איי אכזיב, כמעט רומנטי..
קיאקים במים ואנו חותרים לכיוון איי אכזיב ולקניון שנמתח כמו מורנה ביניהם. עוגנים בעומק של 10 מטרים.  קרוב לקיר שנופל ל20  מטרים  במדרגה הראשונה וממנה נופל לעומק של 28
מטר במדרגה נוספת מוקפת  בבולדרים ענקיים מכל כיוון. להקות של כרומיות, מנורים וארסים מקיפים אותנו ואילן מתחיל בצלילות חימום ל10 מטר. תוך כדי שהוא ואנדרי עובדים על סגנון לאורך החבל, אני יורד  לאורך הקיר לידם לבדוק את הסגנון של הלוקוסים שהתחילו להתקבץ שם, ואיזה סגנון הם מפגינים…
זה מתחיל משניים שלושה אירדים, אליהם מצטרף אדום יפה ופתאום מצפון, להקת פארידות יפות עם כתמים כחולים זוהרים, מדהים. אילן ואנדרי ממשיכים לרדת לאורך החבל, שכרגע ממוקם לאורך המצוק, אילן שניחן ברגליים של שור בר, עושה ברוז, אני לוקח אויר ויורד אחריו בניסיון לצלם אותו יורד, למה ניסיון? כי הבחור כל כך חזק שאני בקושי מצליח לזנב בו כמה ירידות לכיוון ה15 מטר ואחר כך אנדרי אומר, קדימה,  נרד ל20. אילן, מתכונן לצד המצוף , ברוז ואני שוב מוצא את עצמי רודף אחריו כמו פפראצי אחרי ק. קרדשיאן כדי להשיג צילום ישבן טוב, נשבע שיותר קל כבר לצלם את האירדים ליד… אנחנו מוצאים את עצמנו ב מטרים20 ובחיי, מזל שיש קרקעית, אחרת הוא עוד היה ממשיך להעמיק.  אחרי הפסקת צהריים, שבה אכלתי לאילן את כל הסנדביצ’ים , כי אנדרי אמר לו לא לאכול הרבה (תודה
אנדרי) המשכנו לצלול בקרבת האיים, מוקפים בעדרי זברות מכל כיוון, ממש כמו בסוואנה בטנזניה,
פגשנו צבה ירוקה ששמחה לשתף פעולה ולדגמן בשבילנו ולקינוח באותו האזור, לוקוס אדום סקרן שכמעט נתן לנו ללטף אותו.
סיימנו באזור שבעומק של 10-14 מטר, בו ביקרנו רצועת סלעים שמונחת על מצע חולי, מלאה בכל טוב.
כמו שבללטי אוהב להגיד, שזה כמו חלום רטוב, שצריך אחריו הרבה שמפו באמבטיה…
באחת הירידות אני מציץ לתוך הסלע ורואה מחזה נדיר. חתול ים גדול, מאחוריו ביישור קו, אדום שמן,
ארבעה לבנים, אירדי ולהקת סאינסים מפטרלת מאחור כמו משמרות המהפכה באירן.
אילן, שמרגיש כבר כמו דג במים יורד ומסתכל בהנאה עם פנס על כל החבורה.
לך תסביר לו שאת זה הוא כנראה לא יראה ביום דיג במרכז…
חתירה חזרה לכיוון חוף הקשתות ומשם אנדרי ואני הולכים ישר להורי לארוחת יום שישי, שנשענת על
התפריט של מסעדת הארזים משלמי , כי עם הבישול הצמחוני של אמא שלי לא נגיע רחוק, סליחה אמא.
בקיצור סיום הולם ליום כיף בשמורת אכזיב, שהיא פנינה שכל ביקור בה מזכיר לי למה כל כך חשוב לשמור עליה.
אביב.

והנה הדווח של אילן, התלמיד (פרוסם בפורום IFF).

“בוקר טוב
בתור החניך בקורס רציתי לשתף (בעיקר את החדשים בתחום)
החוויה של צלילה בשמורה הייתה א-ד-י-ר-ה
יומיים אח”כ עדיין רצו לי התמונות והדברים המדהימים שראיתי.
הקורס שינה לי לגמרי את הגישה לעניין הצלילה בכלל והדייג בפרט.
אנדרי אדם מדהים    נ – ק – ו – ד – ה
ישר מורגש שהוא מקצוען, והעביר את הקורס בצורה מאד מקצועית, וכמובן מכיר את השמורה כמו את כף ידו.
חוץ מזה הוא מאד סבלני, מסביר מעולה, לא קל לבלות יומיים רצוף עם מישהו זר בלב ים, ואיתו זה הרגיש ממש טבעי.
אני חייב תודה גם לאביב שהצטרף ביום השני וירד לתרבות רעה (צלילה בלי רובה)
חוץ מזה שהוא טרף לי את כל האוכל, הוא הוסיף המון צבע ליום, וכמובן צילם כמו שהוא דג.
אני לא יודע מי אחראי לעריכה, אבל זו הייתה אחלה מתנה לאחלה קורס
מומלץ בחום!!! “